הילדים שלנו מיוחדים - ADHD
- טליה המאירי ישי
- 23 במאי 2016
- זמן קריאה 3 דקות

הילדים שלנו מיוחדים - ADHD. כאנשים אתם יכולים להתעלם מהקושי/בעיה
שיש לילדיכם הסובלים מ-ADHD. לא סתם מכנים את הבעיה כנכות שקופה,
כי אפשר לומר על הילד שהוא עצלן, לא ממצה את יכולותיו, לא מתייחס ברצינות למטלות,
לא מכין משימות בזמן - מזלזל, ועוד....אבל הילד הזה אינו עצלן, אלא ילד שמתקשה
לעמוד במס' מטלות בעת ועונה אחת. הילד הזה מוסח ולכן קשה לו לזכור דברים,
אם אין לו דף מולו, וגם כשיש לו דף מולו לעתים הוא עמוס והעין קופצת למקום אחר.
אכן הרבה ילדים כישרוניים וחכמים, אבל אינם ממצים את יכולתם במסגרת פורמלית רגילה.
הם פשוט ייחודיים ולא באים לידי ביטוי: הם ילדים היוזמים דברים, יוצאים מהקופסה,
ציירים, מוזיקאים, ספורטאים, ממציאים ועוד אם רק נאפשר להם, נעודד ונאמין בהם,
השמים הם הגבול. הם עושים דברים בדקה ה-90 כי ניהול זמן אינו בעדיפות שלהם,
כל רגע משהו אחר מקפיץ אותם והם שוכחים מה היו אמורים לעשות. הם באמת רוצים
להגיע בזמן, אבל שוכחים והזמן בורח להם.
למה הילדים שלנו מיוחדים ? - ההתקדמות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הנה
התקדמות אטית. הרבה פעמים מה שנראה להורים או מורים כ-piece of cake
בשביל הילד זה מאוד קשה. לעתים הילד מרגיש שהוא התקדם, שהוא שינה
את תגובתו, אך הסביבה אינה רואה זאת כשינוי אדיר שהוא עשה בעוד לילד זה
עלה במאמץ רב. לדוגמה מתבגר שעד היום היה מגיב בתוקפנות כלפי מוריו,
היום מעדיף לא להגיב ולצאת החוצה. נדרש ממנו מאמץ גדול לא להגיב. אותו
ילד שמאמין שהוא עושה שינויים, מאוד מיואש שהחברה של רואה את השינויים
שהוא עושה. הוא חש שמנסים להתאים אותו לתכנית הלימודים שבעיקרה פרונטלית
כזו שאינה מאפשרת יצירתיות או תזוזה בשיעור.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים לשבת לאורך זמן, מוסחים בקלות,
מתעצבנים בקלות, יש להם בעיה עם זיכרון לטווח קצר ועוד סימפטומים. אותו ילד
היושב בכיתה ומאזין למורה שלו, בשלב מסוים מוסת ע"י גירוי כלשהו ומאבד את
הקשב למורה. כשהוא חוזר במחשבותיו לשיעור, המורה כבר התקדמה הלאה אז
הוא מנסה לברר עם חברו לכיתה מה היה ולחבר נמאס שזה קורה כל פעם מחדש
והוא מסרב ואז אותו ילד כועס ונעלב ומתחיל להציק לחברו. המורה שאין לה מושג
מה באמת קרה, תוקפת את הילד על מעשיו והוא כמובן מגיב בהתאם ואינו שותק
עד שהוא מוצא מהכיתה. הילד הזה פוגש כל יום את האכזבה של מוריו והוריו ממנו.
אם כולם מאוכזבים ממנו, איזו סיבה יש לו להתאמץ, במילא אף אחד לא מעריך
את הניסיון שלו כן להקשיב וללמוד.מורה המודע לילדים בכיתה עם הפרעת קשב וריכוז
יכול לעשות שני דברים פשוטים:לכתוב על הלוח את הנושא ותתי הנושאים בשיעור.
לחלק דף מודפס עם מה שהוא אומר בע"פ. כך הילד יוכל תמיד לחזור אל השיעור
וללמוד.
ביה"ס צריך לאפשר למידה לילדים המיוחדים שלנו שאינה רק פרונטאלית אלא
חוויתית, דרך תרגילים, משחקים, תחרות בין קבוצות ועוד. אם בחלק מהשיעור
הילד יהיה מופעל וינוע, יקל עליו להתרכז וללמוד. ע"י התנועתיות, הילד מייצר
אדרנלין במח מה שמאפשר לו להיות במיקוד יותר גבוה.לצערי נכון להיום
בתי הספר קופאים על שמריהם, ועם כל המודעות לבעיות קשב וריכוז,
אין התאמה מספיקה ללמידה עבור ילדים אלה אלא התאמה הפוכה,
שהנה בלתי אפשרית.ילדים אלה מאוד יצירתיים,
יש להם יכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא רעיונות חדשים לעולם, הם אומנותיים,
אוהבים חברה ואנשים, טובי לב, בעלי חוש צדק מפותח, חוש הומור, סקרנות,
ואפילו אינטלגנטים שהרי זו אינה בעיית יכולת אלא בעיית ביצוע.ברגע שנדע
כחברה להכיל אותם ונשתמש בחלקים בהם הם טובים, אני בטוחה שנעזור
לילדים אלה לפתח דימוי עצמי גבוה, ולהצליח בחייהם.אם אתם רוצים להבין
יותר טוב את ילדיכם, אני מזמינה אתכם למפגש הורים איתי, בו נבחר באימון עבור ילדכם.
Comments