NLP - עניין של אגו

"הלב מקליד, האגו מוחק והגעגוע בודק את הנראה לאחרונה".

מי מנהל את החיים שלי ?

האם האגו מנהל אותם ?

מה זה בעצם אגו ?

עד כמה אנחנו מאפשרים לאגו לנהל אותנו ?

בתמונה אחת אנחנו יכולים לראות ברבור, המשייט במים במלא תפארתו ומתחתיו בתוך המים את בבואתו הפחות יפה.

השאלה במה אנו בני האדם בוחרים להסתכל.

אם יש לנו "אגו נפוח", אז נראה את עצמינו כברבור המשייט לו במים במלוא תפארתו.

אם יש לנו "אגו נמוך", אז נבחר לראות את בבואתו של הברבור הפחות יפה.

לאגו יש שלוש פנים:

יכול להיות לו פן שלילי, בו אנו נבחר לראות את העולם נושק אך ורק על פינו.

יכול להיות לו פן חיובי, בו אנו נבחר לבטוח בעצמינו, ביכולותינו ובמשאבים הנמצאים לרשותנו ונעשה בהם שימוש לתעלתנו ולתעלת הסביבה שבה אנו חיים.

יכול להיות לו פן נטראלי כביכול, כזה שלא קיים בעולם שלנו.

האגו הנטראלי

במאמר הזה ברצוני לדבר על "האגו הנטראלי" כביכול, האגו שאין לו ריח, צליל, טעם ובעצם לא רואים או שומעים אותו. אותו אגו, שמנוהל ע"י הדימוי העצמי הנמוך, שאנו משדרים לעולם, ובעצם מאפשר לאחרים להתעלם מאיתנו ומעצם קיומנו.

הדימוי העצמי

הדימוי העצמי מתעסק באיך אני רואה את עצמי, איזה בטחון אני משדר לעולם, עד כמה אני חושב שאני שווה, עד כמה אני מאמין בעצמי. הדימוי העצמי נוצר בד"כ בשלבים הראשונים של הילדות שלנו ותלוי בסביבה האנושית שאנו חיים בה: הוריי, חבריי, מוריי, מדריכיי וכדו'. ככל שתהיה לי סביבה יותר תומכת,אוהבת ובטוחה כך גם הדימוי העצמי שלי יהיה גבוה. ככל שאגדל בסביבה פחות תומכת, פחות אוהבת, מפרגנת ובטוחה, כך גם הדימוי העצמי שלי יהיה נמוך. אם אני אספוג עלבונות, ויעבור אלי מסר, שאני כישלון, יכו אותי, לא יבינו אותי, אני אפתח אמונה שמה שחושבים עלי הוא בגדר אמת ולא פרשנות שלי. דימוי עצמי זה בעצם תחושה פנימית שבה אני מרגיש מוצלח או כישלון.

התדמית העצמית

התדמית העצמית לעומת זאת נוגעת באיך הסביבה רואה אותי. את התדמית העצמית אני יכול לנהל. רובנו מנוהלים ע"י התדמית העצמית שלנו ביומיום. חשוב לנו מה אנשים יאמרו, יחשבו או ידברו עלינו. אנחנו משתדלים לחיות בטווח הנורמה. עו"ד לא יעז ללכת בעבודתו עם ג'ינס וטי שרט, מנהלת בכירה בחברה לא תרשה לעצמה להגיע בלבוש של טרניג או לבוש מרושל, יש אנשים שלא יאפשרו לעצמם לפתוח שיחה בנושאים מסוימים, מתוך חשש למה שיחשבו עליהם, שאולי הם תתי רמה, יש אנשים שיפחדו לצחוק, שמא יחשבו שהצחוק שלהם מגוחך, יש אנשים שיפחדו להופיע מול קהל למרות שהידע שלהם רב, שמא הם יטעו ואז מה יחשבו עליהם. אנחנו בעצם ביומיום שלנו חיים במסכה, שזה אומר שאנחנו בד"כ לא מספיק ישרים עם עצמינו ומוכנים לומר את כל האמת ברגע האמת, לא מרגישים מספיק בטוחים לומר את אשר על לבינו, פשוט רוצים להיות נחמדים ושכולם רק יחשבו עלינו דברים טובים ויאהבו אותנו.

האדם יכול לבחור לחיות את התדמית העצמית שלו, ולהיות בסוג של מסכה או לבחור לחיות את חייו כפי שהוא היה רוצה לחיות אותם. הדבר שיעזור לו לשנות את התדמית העצמית שלו, הוא לשנות את הדימוי העצמי שלו על עצמו. ראשית, הוא צריך להכיר בדימוי העצמי שלו על עצמו ובמקום של הדימוי העצמי בעולמו ושנית, ללמוד איך להאדירו.

אחת מהדרכים לעבוד עם האדרה של דימוי עצמי היא חיבור האדם לערכיו, לדברים שחשובים לו בחייו, וטיפול באמונות המגבילות שלו. כולנו אי שם בילדות חווינו חוויות טובות יותר וטובות פחות, שהושרשו בנו. היינו ילדים ומבוגרים ניהלו את העולם שלנו ע"פ תפיסתם לגבינו, שלאו דווקא הייתה נכונה. כשהיינו ילדים לא הייתה לנו ברירה אלא לסור למרות של אותם אנשים מבוגרים ולהאמין בהם ולעמוד בציפיות שלה, אבל היום אנחנו כבר בוגרים ויכולים לבחור אם לאפשר לאותם מבוגרים לנהל את הדימוי העצמי שלנו. אנחנו עדיין מאמינים שאנחנו כשלון גם אם אנו מצליחים, אנחנו עדיין מאמינים במשפט "לא תגיעו רחוק" אפילו שאנו מנהלים בכירים, אנחנו עדיין חושבים, שאין לנו סיכוי. הילד הקטן ממשיך לנהל אותנו במקום האדם הבוגר.

הפתרון הוא להשתחרר מאותם אמונות שלא משרתות אותנו יותר, לעמוד מול המראה ולאהוב את עצמנו, להוקיר תודה על מי שאנחנו, לבחור לנהל את חיינו ע"פ צו לבנו. מהיום שבו תתחילו לאהוב את מי שאתם כפי שאתם, תוכלו ליצור לכם את העולם שאתם רוצים בו.

טליה המאירי ישי "מלב אל לב - קן לשינוי http://www.melevellev.co.il/